להוספת זיכרון

נזכור אתכם לעד

22.2.1983 – 7.10.2023

נטע בועזיז

נטע בועזיז ז״ל ,
בת לשושנה שתבד״ל ופייר בועזיז ז”ל, אחות להנרי וחן בועזיז, אמא לשלושה ילדים – עדן אופק ואור.

גידלה אותם באהבה רבה.
נטע היתה נפש רגישה היתה היחידה במשפחה שיכלה לבכות מסרט או משיר. 

היא נלחמה תמיד עבור מה שהאמינה בו.

נטע הייתה מלאכית. טובת לב שלא האמינה שקיים רוע בעולם. מלאה באושר ובאופטימיות, שמחה וחייכנית, אהבה לחיות את החיים וליהנות.

אמרה את המשפט: ״ הדאגות מפסיקות למי שמפסיק לדאוג״. 


נקטפה בדמי ימיה ע״י מרצחים בני עוולה במסיבת נובה בתאריך 7.10.23 כשהיא עם בן זוגה שאהבה עד מוות – שי מוצפי – אשר נרצח גם הוא ביום הנורא.

1.7.1986 – 7.10.2023

שי מוצפי

שי – זכינו במתנת חיינו מהרגע שנולדת.
שלום – כל חייך היית שוחר שלום ודבק בשלום.
אליאור – האל חנן אותך במאור פנים ובחיוך קורן, שנגע בכל מי שהיה סביבך.

שייקה, היית נשמה עם לב גדול, עזרת כל חייך כמה שאתה יכול.
הכול קיבלת באהבה ובחיוך מתוק,דברים קשוחים צלחת בזכות הומור וצחוק.

בשבילך אקסטרים היה טעם החיים, אם יש אנרגיות וחברים אז אתה בעננים.
בן יחיד ואהוב לארבע אחיות גדולות, שלכל ה”שטויות” שלך היו רגילות.

היית אבא אח וחבר חם ואוהב, השארת אחריך כל כך הרבה כאב.
״איזהו עשיר השמח בחלקו״ – זה המשפט שממש חיית לאורו.

כמה געגועים שי שלום אליאור, לאהבת האדם שבך, לטוב ולאור.
בטרם עת ובאכזריות מכולנו נלקחת, וחור גדול בלב אצל כולנו השארת.
לעולם נזכור ונאהב אותך.

השם יקום דמך.​

את הפתק הזה נטע ושי תלו על המקרר והתכנון שלהם נגדע
עליהם ביחד

בחייהם ובמותם לא נפרדו.
נטע ושי היו זוג אוהבים אמיתיים, תמיד היו יחד, בילו יחד בכל מקום, ואם הם לא היו יחד, לא היו עוברות 20 דקות בלי שאחד מהם יחייג לשני.
שי היה קורא לה כל הזמן אישתי והיא היתה קוראת לו בעלי.
אפשר היה לראות איך נטע נרגעת בזרועותיו, ואת שי מסתכל עליה בהערצה.
שנתיים שעברו כהרף עין, כי כשנהנים הזמן עובר מהר, והם נהנו.
בילו יחד במסיבות, חופשים, שבתות עם הילדים, ותמיד עם חיוך ושמחה.
הם היו בתחילת סיפור אהבה מופלא אשר נגדע באכזריות אין קץ.
הם מצאו את מותם יחדיו כאשר נרצחו ע”י מחבלים בפסטיבל נובה, כשרק רצו לרקוד.
יהי זכרם ברוך.

כמה תחסרו לנו

להוספת זיכרון

11 תגובות

  1. נטע שכנה יקרה שלי היינו חברים טובים למי הייתי מספר את כל הסודות שלי…את חסרה לי בנשמה
    עדן אור ואופק היו בני בית אצלי תמיד יזכור אותך תשמרי עלינו מלמעלה 🙏😢

  2. שי יקר
    התעצבתי.לא תארתי לעצמי שאספיד תלמיד שלי שהחיים והתקוות היו לפניו. כשמסיימים כיתה יב בטקס פרידה תמיד מאחלים הצלחה … אבל מה עם ברכה לחיים ארוכים?
    נוח על משכבך בשלום.
    חנה עופר המחנכת שלך בתיכון עירוני ז

  3. שיקוש אחי היקר כמה אתה חסר אני מתגעגעת אליך נורא קשה לי לקבל שאתה לא כאן איתנו עוד
    תמיד חייכת ומעצב היית הופך הכל לשמחה
    אהבת מאוד את נטע והיא אהבה עוד עד כדי כך שהחיים שלכם נגדעו ביחד גם במוות
    אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת🥲🥲🥲🥲

  4. שייקה כמה אתה נכנסת לחיי בשנתיים האלה זה היה שנתיים מהסרטים השנתיים הכי טובות בעולם באמת אתה חשוב לליבי. צברנו מלא חוויות ביחד חלקם טובות חלקם רעות אתה ואמא אהבתם עד כל החיים שלכם וזה קרה בשביעי לאוקטובר כל כך נלחצתי לשמוע שאתם שם התחלתי להיות הכי טובה שאני יכולה לאריאל כמו אחות שלה. השארת שני ילדים מהממים ואני יהיה שם בשבילם אתה ממש חשוב לי אוהבת יהי זכרך ברוך אור אוהבת🤍🤍

  5. אימוש אני זוכרת שביום שישי התקשרתי אלייך ואמרת לי ״ ביום ראשון נתחבק ביחד ״ וכל כך שמחתי יצרנו מלא חוויות ביחד ואהבנו עד כל החיים שלנו וכל כך נלחצתי ששמעתי שהיית במסיבת נובה הארורה הזאת מתגעגעת ומקווה שבכל דרך אפשרית תדברי איתי. החלום שלי היה להיות שחקנית היום החלום שלי זה להמציא מכונת זמן בשביל לחזור לזמן הזה מתגעגעת ואני וסבתא מנסות לעשות כל מה שאת ושי רציתם לעשות ( לפחות מנסים ) אז שתדעי שאת בלב של כל אחד ואחד. אני מקווה שעכשיו תעירי אותי מתוך הסרט שאני חייה בו יהי זכרך ברוך נשמה שלי אהבה שלי🤍🤍

  6. נטע היקרה,
    אם רק היית יודעת כמה כאב הותרת בלכתך..
    אני זוכרת ממך רק דברים טובים, לא רק טובים, מצחיקים.
    יש דברים כל כך מצחיקים שלא הולם ולא מוכבד לכתוב אותם כאן ועכשיו.
    כמה קטנה היית ככה שובבה.
    כמה טוב ואהבה היה בך.
    יום אחד אצל ממה היינו בארוחת שישי ואמרתי לך שאני יוצאת לאיזה מועדון יותר מאוחר. בדיוק התחלת איזה קורס איפור. ״אני אבוא לאפר אותך״.
    וואלה הגעת עם איזו מזוודה יותר גדולה ממך.
    ואיך עזרת לי עם הילד כשהיה קטן וכל יום הולדת היית הולכת וקונה לו מתנות ובאה אלנו עם בלונים.
    וברלין, איך בין קניות לקניות הקשבת לי יפה בהרצאות.
    נטע מה עם הדירה? מצאתם? כבר עוד מעט אוקטובר! ואת באדישות ערבוב כזה מופלא של שוש ופייר אמרת לי נמצא נמצא.. ואני אומרת לעצמי איזה עפיפון זאת.
    כן אוקטובר הארור הזה , כאילו ידעת בכל שנותיך האחרונות שאין מה למהר. נהנת רקדת בילית ואהבת ונאהבת.
    שבר גדול הותרת בליבנו בלכתך.
    עכשיו יש לך שם לא רק את פיירו גם ממה.
    כנראה שכשהבינה שבאמת הלכת החליטה בליבה לבוא לשמור עליך.
    ואסיים בשבילך בשיר של עופר:

    את הגלגל לאחור לא ניתן להשיב
    והדמעות זולגות אינן עוצרות
    הכאב הזה הולך ובא
    הכאב חודר לנשמה
    בליבי סוערת מלחמה
    האמיני לנו אהובה
    אוהבים אותך אוהבים אותך

  7. בת דודה יקרה שלי..
    נטע וונסון..
    פתאום מה7.10 כל הזכרונות מהילדות התחילו להציף אותי..
    שישי אחרי ארוחה בחדר של ממה ופפה..
    המשחקים בגינה למטה..
    שבתות בצהריים אצלכם בבית..
    פעם תמונות של עופרה חזה מקשטות את החדר שלך.. אח"כ אביב גפן.. ואיכשהו הגעת לאבי ביטר.
    נכון שבשנים האחרונות פחות יצא לנו להיות ביחד, אבל יש לי בראש זיכרון אחרון ומקסים מטיול מהנה (בעיקר קניות ואוכל) בברלין.

    קטנטונת אחת… יפיפיה אמיתית…
    אנחנו כאן, לא קולטים ולא מעכלים את מה שקרה.. אני מאמינה ומקווה שאת במקום שכולו טוב. עם אבא פייר שאהבת ושי המקסים שנכנס ללב של כולנו.
    אוהבת 💓

  8. אוחתי כמה את חסרה לי, והזמן שעובר לא הופך את היום יום בלעדייך לקל יותר..
    כמה פעמים אני באה להתקשר אלייך, לרכל קצת, לשתף ומבינה שלא יהיה מי שיענה בצד השני..
    אז אני יושבת פה ליד הקבר שלך במקום ומדברת איתך כאילו את פה, בטוחה שאת שומעת..
    חושבת איך אפשר להנציח אותך, ומה אפשר להגיד עלייך, הרי אי אפשר בכמה מילים.. בטח לא לך, למישהי שלא יודעת מה זה לשתוק.. ופתאום אין את הקול שלך, והחיוך והצחוק והשטויות שלנו.. ופתאום לראות סרטון לשמוע את הקול והצחוק שלך זה כמו אגרוף בבטן וכל כך עצוב..אבל מהול בשמחה כי איך אפשר שלא להתרגש ממנו..
    את התמימות והרגש של הבית, ידעת להוציא את החום מכל אחד מאיתנו ומי כמוך יודע כמה זה לא פשוט.. ותראי את האתר הזה, את ממשיכה להוציא את זה מאיתנו גם מרחוק
    אני כל כך אוהבת אותך אוחתי, לפחות את עם אבא, תשמרו עליינו משם❤️‍🩹

  9. נטע,
    הכרתי אותך מגיל 15, אני זוכרת את שיעורי מתמטיקה כשביקשת ממני בקבוק מים וזאת הייתה התקשורת היחידה ביננו- זה היה בכתה ט' בחטיבה.

    עלינו לתיכון והופה אנחנו באותה כיתה, התחברנו נורא מהר.
    אני זוכרת את הימים שהיינו באות מוקדם, הייתי מביאה עוגיות של אמא שלי ושותות קפה מהמכונה של הבית הספר, ויושבות במחששה, מרכלות ועושות שיחות על כל הבנים ששיגעת…

    יש לי עוד מכתבים ששמרתי כשרשמת לי בתייכון.

    אחרי בית הספר, היינו יושבים בשכונה, אני את ורועי- שלושת המוסקטרים היו קוראים לנו…

    עברנו הרבה ביחד, היית החברה הכי טובה שלי בתיכון, עשינו טיול לפני צבא ביחד, וגם שירתנו באותה יחידה- ממש דבוקות היינו.

    בסוף גם התחתנתי עם אחיך… מי היה מאמין שככה נהיה ביחד לכל החיים.

    נטע היית חברה טובה, אחותי וגיסתי. עברנו המון ביחד.

    אני מודה על כל רגע שניה ודקה שבילינו ביחד.
    את חסרה לי מאוד…
    אוהב אותך תמיד ולעולם לא אשכח אותך.

  10. ילדה יפה שלי…
    כבר באותו בוקר של השבת השחורה כששאלתי אותך בטלפון " רק תגידי לי אם את בצפון או בדרום " ולא רצית לענות לי ידעתי שמשהו לא בסדר. וכשהשעון על הקיר עצר הרגשתי שמשהו נעתק לי מהלב.
    10 ימים עדיין קיוויתי שהתחושה שלי לא נכונה,עד שהגיע הבשורה המרה.
    תודה על שהיית ילדה נפלאה .
    תודה על שלושה פרחים שהשארת לנו .
    עכשיו את שם למעלה עם אבא שכל כך התגעגעת אליו .
    אוהבת אותך יפה שלי…

  11. נטע שלי… לא הצלחתי להציל אותך. אז אני עושה את הדבר היחיד שאני יכול לעשות אחרי שנכשלתי להציל אותך וזה להקים לך אתר הנצחה.
    לא חשבתי בחיים שזה משהו שאני אעשה.
    את חסרה לי באמת. דקירות הסכין בלב לא הופכים להיות פחות כואבים מיום ליום, רק כמות הפעמים שהלב נדקר פוחתת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן